תשובות הגאונים (הרכבי) תכ״ז

אשה שניתגרשה מבעלה ויש לה ממנו בנות קטנות והלכה ונישאת לאיש אחר עמד אביהן שלבנות עליה ואמר שאינו מניח את בתי אצל אחרים ולא על שולחנם ולא הם נאמנין על בנותי וכול'. והשיב בת אצל אמה מדתנן הנושא את האשה ופסקה עמו לזון את בתה וכול'. ואמ' ולא קא מפליג בין אלמנה לגרושה. אבל ודאי אם הגדילו הבנות ובעל אמם אין נאמן ויש פנים לחשש כי פרוץ הוא או כיוצא בזאת יש לו למחות ולומר לה אצליך יהיו אם תחפוצי ואלא שמרי אותן לבדן ואל יהו אצל אישך. וכשאין פנים לחשש ורגלים שעושין בית דין סיג בעבורן אין חוששין לטענה גרידתא:

עכשו איש זה שבנותיו עם אשתו בבית בעלה אם אינו זן אותן כשהן שם אין עליו כלום וכיון שהוא רוצה לשומן אצל אלמנה מקרובותיו ולזונן אם תשמע אמן לו עושה כך ואם לאו אין זנן. ואי קימא היא בסיפוקיהו משלה או משל בעלה ברויחותא כדרך שהוא זן אותן בלא חסרון וליכא התם פריצותא דמיתיחש ליה אין לאבי הבנות עליה כלום ולא להניחן אצל אשה מקרובותיו: